קשרית קשה בכף היד, שקע חדש בעור או אצבע שנעשית כפופה פנימה עשויים להיות סימנים של מחלת דופיטרן. זוהי מחלה שפירה של רקמת החיבור בכף היד, שעלולה להתקדם בהדרגה ולהגביל את היכולת ליישר את האצבעות.
לא כל מקרה של דופיטרן בכף היד דורש טיפול מיידי. עם זאת, כאשר מופיעה מגבלה בתנועה או שהעיוות מתקדם, מומלץ להיבדק אצל מומחה לכירורגיה של היד, כדי להעריך את חומרת המחלה ולבחור את מועד ואופן הטיפול המתאימים.
מהי מחלת דופיטרן ולמה האצבעות נעשות כפופות?
מחלת דופיטרן (Dupuytren disease) מתפתחת ברקמת חיבור הנמצאת מתחת לעור כף היד ונקראת פציה פלמרית. מסיבה שאינה מובנת לחלוטין, הרקמה מתעבה ועלולות להיווצר בה קשריות (״גושים קטנים״) ובהמשך מיתרים סיביים ונוקשים.
עם הזמן, המיתרים עשויים להתקצר ולמשוך אצבע אחת או יותר לכיוון כף היד. כאשר כבר לא ניתן ליישר את האצבע באופן מלא, המצב נקרא קונטרקטורה על שם דופיטרן (Dupuytren contracture).
המחלה אינה נובעת מקיצור של הגידים ואינה נגרמת בדרך כלל משימוש יתר ביד. היא שכיחה במיוחד בקמיצה ובזרת ויכולה להופיע בשתי הידיים.
מהם הסימנים הראשונים של דופיטרן בכף היד?
דופיטרן מתקדמת בדרך כלל באיטיות, לאורך חודשים או שנים, ולא תמיד גורמת לכאב. לכן, לעיתים השינויים הראשונים בכף היד מופיעים זמן רב לפני שנוצרת מגבלה תפקודית משמעותית.
הסימנים האפשריים כוללים:
- קשרית או גוש קטן וקשה בכף היד, לרוב סמוך לבסיס הקמיצה או הזרת.
- שקעים או קימוטים בעור, הנוצרים בעקבות משיכת הרקמה שמתחתיו.
- מיתר נוקשה מתחת לעור, שניתן לעיתים לראות או למשש.
- קושי הולך וגובר ליישר את האצבע, עד להתפתחות כיפוף קבוע לכיוון כף היד.
ככל שהקונטרקטורה מחמירה, עיוותים באצבעות הידיים עלולים להפריע לפעולות פשוטות כמו הכנסת היד לכיס, לבישת כפפות או הנחת כף היד על משטח ישר.
בדיקה פשוטה: האם ניתן להניח את היד שטוחה על השולחן?
אחת הדרכים הפשוטות לזהות מגבלה ביישור היא להניח את כף היד פתוחה על שולחן. אם לא ניתן להצמיד את כף היד והאצבעות למשטח בגלל אצבע שנשארת כפופה, כדאי לפנות לבדיקה.
בדיקה זו אינה מספיקה לאבחון ואינה קובעת לבדה אם יש צורך בטיפול, אך היא יכולה להצביע על קונטרקטורה שכבר משפיעה על יישור האצבע.
דופיטרן או אצבע הדק? כך מבדילים ביניהן
מחלת דופיטרן ואצבע הדק יכולות שתיהן לגרום לקושי בתנועת האצבע, אך מקור הבעיה שונה.
| מאפיין | דופיטרן | אצבע הדק |
|---|---|---|
| מקור הבעיה | התעבות של רקמת החיבור בכף היד | הפרעה בתנועת הגיד המכופף בתעלת הגיד |
| סימן אופייני | קשריות, מיתרים וכיפוף הדרגתי של האצבע | תקיעה, קפיצה או ״קליק״ בתנועה |
| כאב | לרוב אינו משמעותי | כאב ורגישות בבסיס האצבע שכיחים יותר |
| תנועת האצבע | קושי להגיע ליישור מלא | האצבע עשויה להיתקע ולהשתחרר בפתאומיות |
ההבחנה חשובה משום שמדובר בשני מצבים שונים, ובהתאם גם אפשרויות הטיפול שונות.
מדוע מתפתחת מחלת דופיטרן?
הסיבה המדויקת להתפתחות המחלה אינה ידועה, אך נראה כי למרכיב הגנטי יש חשיבות משמעותית. דופיטרן שכיחה יותר בגברים ובגילים מבוגרים יותר, ולעיתים קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה.
נמצא גם קשר בין דופיטרן לבין סוכרת, עישון וצריכת אלכוהול רבה. עם זאת, אצל מטופלים רבים אין גורם סיכון ברור, וקיומו של אחד הגורמים הללו אינו אומר שהוא בהכרח הסיבה למחלה.
כיצד מאבחנים דופיטרן?
ברוב המקרים ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקה גופנית של היד, ללא צורך בצילום או בבדיקת דימות אחרת.
במהלך הבדיקה הרופא בוחן את הקשריות והמיתרים בכף היד, את מידת הכיפוף של האצבע ואת יכולת היישור של המפרקים המעורבים. הבדיקה מאפשרת גם להבחין בין דופיטרן לבין מצבים אחרים העלולים לגרום להגבלה בתנועת האצבעות.
האם כל מקרה של דופיטרן דורש טיפול?
לא. הופעת קשרית בכף היד אינה אומרת בהכרח שהמחלה תתקדם לקונטרקטורה משמעותית. כאשר אין מגבלה ביישור או הפרעה בתפקוד, לעיתים ניתן להסתפק במעקב.
טיפול נשקל בעיקר כאשר הכיפוף מתקדם ומתחיל להפריע לתפקוד היד, או בהתאם למידת הקונטרקטורה ולמפרק המעורב. לכן, מטרת האבחון אינה בהכרח לטפל מיד, אלא לזהות את המחלה, להעריך את חומרתה ולעקוב אחר התקדמותה.
מהם הטיפולים במחלת דופיטרן?
בחירת הטיפול תלויה בחומרת הקונטרקטורה, במפרקים המעורבים, במצב הרקמות ובטיפולים קודמים.
מעקב
במחלה קלה שאינה מגבילה את התנועה ניתן לעקוב אחר השינויים לאורך זמן. אם מתחילה החמרה ביכולת ליישר את האצבע, ניתן להעריך מחדש את הצורך בהתערבות.
חיתוך מיתר בגישה זעיר-פולשנית
במקרים קלים ניתן לבצע חיתוך של המיתר הסיבי שמושך את האצבע לכיוון כף היד. ההליך שמבצע ד״ר טל נתיב נעשה בהרדמה מקומית ובגישה זעיר-פולשנית, במטרה לשחרר את הקונטרקטורה ולאפשר יישור טוב יותר של האצבע, ללא צורך בניתוח פתוח נרחב.
ההתאמה לטיפול תלויה בין היתר במיקום המיתר, בחומרת הקונטרקטורה ובמפרקים המעורבים.
ניתוח להסרת הרקמה
כאשר קיימת קונטרקטורה משמעותית, מורכבת או כזו שאינה מתאימה לטיפול זעיר-פולשני, ניתן לשקול ניתוח להסרת הרקמה באופן נרחב.
חשוב להדגיש שהניתוח אינו ״משחרר את הגידים״, מכיוון שהגידים עצמם אינם מקור המחלה. היקף הניתוח נקבע בהתאם לחומרת המחלה, למפרקים המעורבים ולמצב הרקמות.
כמה זמן נמשכת ההחלמה לאחר טיפול בדופיטרן?
משך ההחלמה משתנה בהתאם לסוג הטיפול. לאחר פרוצדורות זעיר-פולשניות החזרה לפעילות בדרך כלל מהירה יותר, בעוד שלאחר ניתוח נדרש זמן לריפוי הפצע ולשיקום התנועה.
בהתאם למקרה, ההחלמה עשויה לכלול טיפול בנפיחות ובפצע, תרגילי תנועה, ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה של היד ולעיתים שימוש בסד. החזרה לעבודה ולפעילות תלויה בהיקף ההתערבות ובסוג הפעילות שמבצע המטופל.
האם דופיטרן יכולה לחזור לאחר טיפול?
כן. הטיפולים הקיימים מטפלים בקונטרקטורה ובמיתרים שנוצרו, אך אינם מבטלים את הנטייה הביולוגית להתפתחות המחלה. לכן, דופיטרן עלולה לחזור באזור שטופל או להתפתח באזור אחר בכף היד.
הסיכון להישנות משתנה בין שיטות הטיפול ובין מטופלים. במקרה של חזרה ניתן לבצע הערכה מחודשת ולבחון אם יש צורך בהתערבות נוספת.
מתי כדאי לפנות למומחה לכירורגיה של היד?
מומלץ להיבדק כאשר מופיעים קשרית או מיתר חדשים בכף היד, כאשר אצבע מתחילה להתעקם או כאשר קשה ליישר אותה באופן מלא. פנייה חשובה במיוחד כאשר השינוי מתקדם או מתחיל להשפיע על תפקוד היד.
ד״ר טל נתיב הוא מומחה בכירורגיה של היד ובמיקרוכירורגיה במרכז הרפואי איכילוב, ועוסק באבחון ובטיפול במחלות ובפגיעות של כף היד, שורש כף היד והאצבעות. בדיקה אצל מומחה לכף היד מאפשרת להבחין בין דופיטרן למצבים אחרים ולהתאים את המעקב או הטיפול לחומרת המחלה ולצרכים התפקודיים של המטופל.
שאלות נפוצות
האם קשרית של דופיטרן יכולה להיעלם מעצמה?
מהלך המחלה משתנה מאדם לאדם. קשרית יכולה להישאר יציבה במשך שנים ולא כל אדם יפתח קונטרקטורה משמעותית. עם זאת, כאשר מופיעה החמרה בכיפוף האצבע או בתפקוד היד, מומלץ להיבדק.
האם תרגילים יכולים ליישר אצבע עם דופיטרן?
תרגילים ושיקום עשויים להיות חלק מתהליך ההחלמה לאחר טיפול, אך בדרך כלל אינם יכולים לפרק מיתר סיבי שכבר גורם לקונטרקטורה משמעותית. במקרה של הגבלה ביישור יש להעריך את חומרתה ואת אפשרויות הטיפול.
האם דופיטרן יכולה להופיע בשתי הידיים?
כן. מחלת דופיטרן יכולה לערב את שתי הידיים, אך היא אינה בהכרח מתקדמת באותו קצב או באותה חומרה בכל יד. גם האצבעות המעורבות ומידת המגבלה עשויות להיות שונות.
